• סתמי תבלוג שלך
  • איריס וליעד
  • פרידמן וקליין
18 באוגוסט 2010

הפסקה מרעננת באמצע הקיץ

ליעד:
אז אנחנו בשיא הקיץ. החנויות כבר סוגרות את הסיילים ומתחילות להעמיס בגדי חורף עבים על בובות הראווה. זמן מצוין לבחור את 5 הסגנונות והמראות שהכי מצאו חן בעיני הקיץ הזה:

1.

מה לעשות שבארץ ישראל מראות כאלה הם דבר נדיר. בקיץ הישראלי אתה חייב ללבוש כמה שפחות כדי לשרוד. אך אין דבר יותר יפה מג'ינס קצר וגופיה או שמלה אוורירית כשמעליהם זרוק קרדיגן או חולצת שרוולים דקיקה. אם זו לא סיבה מספיק טובה לעבור לגור באירופה, אני לא יודעת מה כן.

אה, והחגורה... ררר....

(התמונה לקוחה מהבלוג http://jakandjil.com/blog/)

2.

איזה זוג הורס! איזו תמונה כייפית וקייצית. איזה בחור סטייל  'סטודנט ברייכמן' פלצן וחמוד הוא. ואיך היא מסתכלת עליו בחיוך ענקי. יש לי חשק להצטרף אליהם. לא חשוב מה התכניות שלהם להמשך היום, i'll tag along. 

(התמונה לקוחה מהבלוג http://thesartorialist.blogspot.com/)

3. 

מראה ה-NUDE. שמלה... חולצה... נעליים... אודם... (לא הכל ביחד!) זה יפה ונעים ומקסים ורך ואלגנטי. זה מראה מנצח. או כמו שאומרים: LIKE.

(הקולאז' לקוח מתוך האתר http://www.polyvore.com/)

4. 

מכנסיים קצרים עם כפכפים ביום. מכנסיים קצרים עם עקבים בלילה. מכנסיים קצרים מאוד. מכנסיים קצרים אבל לא יותר מידיי. לא חשוב באיזה מצב צבירה- מכנסיים קצרים הם הלהיט של הקיץ. כל קיץ. זה נוח ויפה וסקסי ומאפשר מקסימום אוורור. ואני חושבת שהגברים יסכימו איתי לגבי הקטגוריה הזו.

(התמונות מתוך האתר http://www.fashionising.com/)

5. 

אני יודעת. ג'ניפר אניסטון לא כל כך קשורה למראות קיץ. והיא תהיה פה גם בחורף. אבל היא מככבת עכשיו ב(עוד) קומדיה טיפשית, משיקה בושם שנושא את שמה ונבחרה להופיע על גיליון ספטמבר החשוב במגזין- Harper’s Bazaar ועל כן רואים אותה בכל פינה. ואף פעם לא נמאס לי ממנה. וכל החברות שלי מסכימות איתי שהיא פשוט מהממת. כולנו היינו רוצות להיות החברות הכי טובות שלה ולצייר יחד איתה על תמונה של אנג'לינה ג'ולי קרניים ושפם.
אז בהחלט שאני מכתירה את ג'ניפר אניסטון כאחד מהמראות האהובים עלי הקיץ הזה. תודו שהיא נראית מעולה.


ושיהיה קיץ מלא מזגן לכולם.
10 באוגוסט 2010

תל אביבי אמיתי


להיות תל אביבי אמיתי זה לקבל דחף בלתי נשלט לחנות בחנייה פנויה, גם אם סתם עברת שם במקרה ואתה בכלל לא צריך להחנות.
להיות תל אביבי אמיתי זה להעביר כסף קדימה לנהג במונית שירות של קו 5.
להיות תל אביבי אמיתי זה לצאת להמון דייטים.
להיות תל אביבי אמיתי זה לפגוש את האקס באמצע הדייט שלך.
להיות תל אביבי אמיתי זה לשבת בבית קפה עם חברים כמו חבורת פלצנים ולחשוב שכולם מסביב פלצנים חוץ ממך.
להיות תל אביבי אמיתי זה לגור בקומה רביעית ללא מעלית / בדירה מחולקת / במחסן שחיברו לו צנרת וקראו לו 'דירת סטודיו'.
להיות תל אביבי אמיתי זה להזדעזע מהמחירים של הדירות, ולשלם בכל זאת.
להיות תל אביבי אמיתי זה לרדת ב-4 לפנות בוקר לקנות סיגריות ב-AM:PM
להיות תל אביבי אמיתי זה לרדת ב-4 לפנות בוקר לאכול בורקס.
להיות תל אביבי אמיתי זה לרדת ב-4 לפנות בוקר לברמן/ית בשירותים.
להיות תל אביבי אמיתי זה לדעת שלמפגש הרחובות קינג ג'ורג'-אלנבי-שיינקין קוראים כיכר מגן דוד.
להיות תל אביבי אמיתי זה לדעת שאם היית נשאר לגור אצל ההורים היית חוסך המון כסף (אבל היית משלם על זה בדם יזע ודמעות).
להיות תל אביבי אמיתי זה לזלזל במי שגר ברמת גן וגבעתיים.
להיות תל אביבי זה לנסוע על אופניים.
להיות תל אביבי זה לגלות שגנבו לך את האופניים.
להיות תל אביבי אמיתי זה לא לראות את החברים שגרים מחוץ לתל אביב אלא אם הם באים לתל אביב.
להיות תל אביבי אמיתי זה לא לגור צפונה מיהודה מכבי.
להיות תל אביבי אמיתי זה להיוולד בתל אביב. תכלס.


נ.ב - להיות תל אביבי אמיתי זה לא לכתוב רשימה כזו. אבל נולדתי ברעננה, אז מה אני מבינה :)


כאן אנו רואים את מ. דבש, תל אביבית אמיתית בפעולה

4 באוגוסט 2010

חיי בתל אביב, מנקודת מבט של חניה

ליעד:
חיי בתל אביב מתחלקים, עד היום, לשלושה חלקים:

החלק הראשון, המכונה גם "הזרם הרומנטי" 

נישקתי את הורי ברעננה לשלום, נפרדתי מהרכב הוותיק שלי והתמקמתי בדירה מהממת עם שותפה. הכל היה ורוד, מצאתי את עצמי מהר מאוד בזוגיות, נסעתי לעבודה כל יום באוטובוס שמחה, טובת לב ומזיעה קלות.
ובימי שישי הייתי מגיעה להורים בעזרתו של החבר או של אחי היקר.
כך עברה לה באושר וכיף שנה וחצי.

החלק השני, הידוע גם בכינויו "זרם האקסיסטנציאליזם" 

השותפה שלי לדירה התחלפה, אח שלי עבר עם אשתו הטרייה לרעננה ואני והחבר נפרדנו. התחלתי בכל יום שישי בשעה 17:45 לנסוע באוטובוס האחרון לרעננה עם שק כביסה גדול ביד. זו גם התקופה שבה התחלתי לגלות רווקות תל אביבית מהי (אך זה נושא שדנו בו מספיק פעמים בעבר).

רעננית מפונקת שכמותי, לא החזקתי מעמד וקניתי רכב.
תחילה הוא שכב בודד, גלמוד ומלוכלך מתחת לדירה שלי ורק בסופי שבוע ואירועים מיוחדים הייתי משתמשת בו- מהסיבה הפשוטה שיש לי פוביה נוראית מחיפוש חניה. חיפוש חניה גורם לי לאבד את שפיותי, יעידו על כך חברותיי הסבלניות, ואני מוצאת את עצמי מהר מאוד מאבדת כל רצון לחיות בזמן שאני מחפשת 4 פסי כחול לבן להיצמד אליהם.
אך מהר מאוד הבנתי שאם ברחוב שלי יש חניה (כן, זה נכון, ברחוב משה שרת בתל אביב אפשר למצוא חניה גבירותיי ורבותיי), וליד העבודה שלי יש חניה (כן, זה נכון, בשכונת נווה צדק יש הרבה אזורים אפורים שאפשר להחנות בהם, גבירותיי ורבותיי) אז אין סיבה שלא אנצל את הרכב שלי ואמנע ממנו להיות בודד וגלמוד. מלוכלך הוא נשאר, לצערי. וכך התחלתי לנסוע כל בוקר לעבודה וכל שישי להורים ושכחתי לגמרי איך נראה אוטובוס מבפנים (טוב, זה שקר. בערבים וסופי שבוע עדיין השתמשתי בשירותיו האדיבים של קו 5).
והופ, שנה נוספת חלפה לה בשמחה וצהלה.

החלק השלישי, שאבחר לכנות "זרם המודרניזם" 

אנחנו בהווה.
ואני עוברת לגור לבד!!! מצאתי דירה מקסימה במחיר הגיוני (יחסית. הכל יחסי בחיים), במיקום שעליו תמיד חלמתי. ההתרגשות גדולה, האושר גדול, המטבח קצת פחות.

חיפוש דירה בתל אביב יכול להוות פוסט בפני עצמו, אז אשמור את הסיפורים לפוסט אחר. הדבר היחיד שמציק לי בקשר למעבר הוא אותה פוביה מחיפוש חניה, לכן חשבתי שלא תהיה ברירה אלא להחזיר את המנהג הישן בו הרכב יחנה מתחת לבית כל השבוע וישמש אותי בעיקר לנסיעה אל ההורים. וזה טיפשי.
ולפתע, לפני כמה ימים, יצא לי להשתמש בשירות של car2go. מי שלא מכיר, הרעיון הוא השכרת רכבים שמפוזרים ברחבי תל אביב לפי שעה. בהתחלה כל עניין התשלום נשמע לי יקר ועם יותר מידיי מספרים במשוואה (הוא מחולק לשלושה גורמים: דמי מנוי, מחיר לשעה/ליום ומחיר לקילומטר). אך חישוב מהיר מאוד הוכיח שאם אני נוסעת לפחות פעם אחת בשבוע- זה הרבה יותר משתלם מאשר להחזיק רכב, לשלם על ביטוח, טיפולים ודלק ולצפות בו חונה כל השבוע מתחת לבית בלי לזוז.

הרכב שנסעתי בו חונה בחנייה פרטית קרוב לדירה שלי, וכשראיתי אותו מחכה לי די התרגשתי (מה? זה מגניב!).
נסעתי ב- Nissan micra. יש לי דעה קדומה על Nissan בלי סיבה מוצדקת, סתם כי החלטתי, אך הרכב דווקא נחמד. הוא קטן וממש צפוף מאחורה אבל לי היה כיף מאחורי ההגה. הבאסה היחידה עם car2go היא שצריך תמיד להחזיר את הרכב בדיוק לאותו מקום, שזה נוח בהרבה מקרים אך לא תמיד מסתדר.

תכלס אני מאוד מתלהבת מהרעיון שיש רכב עם חניה שאני לא צריכה לדאוג לו, וגם לא לביטוח או לדלק (יש דלקן), ופשוט להפוך אותו לשלי רק כשאני צריכה. כך לא יהיו לי ייסורי מצפון על הרכב שלי שלא זז כל השבוע ולא אצטרך לחפש עוד חניה לעולם!!! או לפחות בזמן הקרוב. רק עם נושא הזמנים של הנסיעות אני מתקשה. בפעמיים שלקחתי את הרכב של car2go פספסתי קצת את הזמן שבו התחייבתי להחזיר אותו (ששש... אל תספרו להם).

אז עכשיו כשהתחיל החלק השלישי בחיי בתל אביב סוף סוף אגור לבד, אהיה ברחוב הכי מקסים בתל אביב (תנו לי להתלהב) ואולי אצליח להתחמק מחיפוש חניה. 
אני רוצה להגיד שכל מה שחסר זה גבר. אבל אני לא אגיד את זה. 




הו, פיית החנייה, עשי אותי מאושרת 


זה לא הנוף שרואים מהדירה שלי. אבל היא עדיין אחלה דירה

Related Posts with Thumbnails