• סתמי תבלוג שלך
  • איריס וליעד
  • פרידמן וקליין
‏הצגת רשומות עם תוויות בישול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בישול. הצג את כל הרשומות
18 בינואר 2010

הפסטה מכה שנית

איריס:
קשה מאוד להרשים אותי עם אוכל איטלקי, שהוא אחד הז'אנרים המועדפים עליי (בעצם על כולנו, לא?). זה אוכל פשוט, שאמור להיות זול וכבר טעמתי אותו בהרבה מאוד מסעדות ברחבי העולם וכמעט שלא נפלתי. בסה"כ אין איפה ליפול.

כל המסעדות האיטלקיות הרגילות דומות זו לזו. אלו הטובות שיש הבדלים ביניהן. יש אחת, קטנה קטנה באיסט וילג' בניו יורק שהפושטק ואני תמיד חוזרים אליה. אין בה משהו מיוחד, והשירות בה די גרוע, אבל הלזניה...הו הלזניה. ובקיצור, הרבה מסעדות עושות אוכל איטלקי, אבל רק בחלקן יש את הדבר הזה, הלא מוגדר הזה שמפריד בין אוכל איטלקי טוב לבין אוכל איטלקי טוב שגם אני יכולתי להכין בבית..

בפוסט הראשון שלנו בבלוג דיברנו על פיקולה פסטה עליה המליצה לנו ליעד (לא זוכרים? הנה).
הפושטק משום מה הסתייג ומצאנו עצמנו באותו ערב שוב טובלים בקרם החצילים של "חדר האוכל". חודשים חלפו מאז ולפתע הפושטק החליט כי הוא רוצה ללכת לפיקולה (אולי בגלל ביקורת מפתה שהוא קרא בעכבר...)

ובכן, ערב הדייט נייט המיוחל הגיע ושמנו פעמינו אל הפיקולה. זהו מקום קטן, עם עיצוב פשוט ולא מתיימר. מעט הורדנו את הגיל הממוצע. בשולחנות שלידינו, רוב האנשים היו מבוגרים מספיק בשביל להיות הסבים שלנו. אבל זה בסדר. אין לי בעיה עם דברים שגורמים לי להרגיש צעירה יותר...

המנה הראשונה, חצילים בפרמז'ן הייתה טעימה (מה רע בחצילים עם גבינה מותכת?) אך עם זאת, החזירה אותנו מעט לימים היפים של שנות השמונים בקפולסקי, כאשר כל דבר בתפריט תואר כ"מוקרם". ובכן, המנה הזאת הייתה מוקרמת. גם זה בסדר. קצת נוסטלגיה לא הרגה אף אחד.
לאחר מכן הזמנו פסטה ופיצה. הפיצה הייתה נחמדה, לא יותר. הפסטה הייתה טעימה, אבל טעימה כמו שגם אני יכולתי להכין אותה, מה שמחזיר אותנו להתחלה: לא היה פה את המשהו הלא מוגדר הזה, שעושה את ההבדל..

לאחר הארוחה, פסענו החוצה אל רחוב בן יהודה הרומנטי, שבעים ומרוצים. אולי נחזור פעם לפיקולה, כדי לחוות משהו שכבר לא קיים במסעדות התל אביביות של היום: פשטות וחסר יומרות. או אולי פשוט ניסע כבר לאיטליה?

ליעד:
או-הו כמה אפשר ליפול במסעדות איטלקיות איריס. כמה אפשר ליפול.
כי כל אחד יכול לזרוק פסטה לסיר מים רותחים. אבל לא כל אחד יודע מתי להוציא אותה החוצה.
המושג "אל דנטה" הגיע לראשונה לאוזניי כשמלצרתי במסעדת ג'ויה בהרצליה פיתוח, אבל רק כשאכלתי במסעדה אחת במילנו הבנתי על מה כל הרעש. כי אל דנטה זו אומנות.

אני מסכימה עם איריס שמסעדה איטלקית מוצלחת צריכה להיות עם המשהו אקסטרה הזה, הדבר הלא מוגדר שגורם לך להתאהב באיטלקים מחדש.
אני לא מסכימה עם איריס שבפיקולה פסטה אין את זה. כי היא מזכירה לי את המסעדה במילנו. בשירות, באווירה, ובאוכל הפשוט אבל ה"לעזאזל זה טעים". לא אזלזל ביכולותיה המופלאות של איריס במטבח- אך היא גילתה לי שהיא אוהבת שהפסטה קצת רכה (הא! בורה שכמותה!) ולכן אני לא נעלבת בשם הנהלת פיקולה פסטה בעקבות הביקורת מעל.

אחזור רגע למסעדה במילנו, ששמה "טרצה קרבונייה" אך בפי ובפה אימי היא נקראת פשוט ג'ובאני על שם בעל המקום. מפות השולחן מגוחכות, עיצוב המקום פשוט עד אימה, אך השירות איטלקי חמים (למרות הצלחות שנזרקות לעבר השולחן שלך), הלימונצ'לו זורם חופשי והאוכל... אין מילים שיכולות לתאר את האוכל שהפיל גזר דין מוות על שאר המסעדות האיטלקיות ברחבי העולם. אבל מעל הכל, הדבר העיקרי שיש במסעדה הזו, שאין במסעדות איטלקיות בארץ, הוא האיטלקים.

ברשותכם, אלך עכשיו לנגב את הריר שנוזל מפי. ולגו'באני שלום.



"פיקולה פסטה". הדעות חלוקות.


"טרצה קרבוניה". כמה שיותר מכוער- יותר טעים.

20 בדצמבר 2009

פוסט של פסטה

מאת: איריס פרידמן
צילום: ליעד קליין

והפעם בבלוג שלנו, לשם שינוי, מתכון.
ליעד הוציאה ויזה, חידשה הדרכון ושמה פעמיה אל הגבול, בואך יד אליהו.
היא הגיעה במוצ"ש, חמושה במצלמה, כדי לראות את הדירה החדשה והמסודרת, ולצלם את המטבח הפוטוגני, והטבחית הפוטוגנית קצת פחות, מכינים יחדיו את המתכון הקליל ביותר הזה.
אני ממליצה עליו אם בא לכם פסטה קלילה אבל נמאס לכם מהעגבניות הבנאלי ומהבולונז המשעמם..
זאת אדפטציה שלי לאדפטציה של רייצ'ל ריי למתכון איטלקי קלאסי: עוף בנוסח פיקטה. כאן הוא כבר מגיע עם פסטה בילט אין. לא יכול להיות רע.

הנה, מתחילים:
מתכון ל-4 אנשים (או שלושה רעבים במיוחד)
מה צריך להכין?
שמן זית
חזה עוף ברצועות למוקפץ, כ 300-500 גרם, (תלוי כמה אוהבים עוף...)
מלח+פלפל
4 שיני שום קצוצות
2 בצלים סגולים קצוצים
2 כפות קמח לבן
חצי כוס יין לבן יבש
מיץ מלימון אחד
כוס ציר עוף (כן, לדעתי אפשר מאבקה..)
3 כפות צלפים מסוננים
חצי כוס פטרוזיליה קצוצה
פסטה שאוהבים (אני אוהבת את ה angel hair ספגטיני דקיק שמתבשל תוך 3 דקות)

מה עושים עכשיו??
1. במחבת גדול עם שמן זית, מקפיצים את רצועות העוף, מתובלות במלח+פלפל, עד להזהבה. מוציאים החוצה ושומרים בצד.
















2. מוסיפים עוד טיפה שמן זית ומטגנים את הבצלים עד ששקופים.












3. מוסיפים את הקמח והשום ומבשלים על אש בינונית 2-3 דקות.












4. מוסיפים את היין ומצמצמים כדקה.












5. מוסיפים מיץ לימון,ציר עוף,צלפים ופטרוזיליה ומערבבים עד שמבעבע.
















6. מחזירים פנימה את העוף ומערבבים.















7. משאירים על אש קטנה, או מכבים ובינתיים מכינים את הפסטה

















8. כשהפסטה מוכנה, מכניסים אותה לרוטב ומערבבים טוב-טוב על אש קטנה












9. וזהו. מוכן. טעים. בתיאבון.

 
 
 
 
 
 
 
 



(אפשר גם פרמז'ן למעלה כמובן)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

איריס חוגגת את סופו של המתכון:

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

וליעד שבעה ומרוצה:


Related Posts with Thumbnails