• סתמי תבלוג שלך
  • איריס וליעד
  • פרידמן וקליין
‏הצגת רשומות עם תוויות זיונים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זיונים. הצג את כל הרשומות
22 באוגוסט 2011

חוזרת בשאלה


הולכים ללמוד על הדור שלנו בשיעורי ההיסטוריה. ו-זה-שאין-לנקוב-בשמו יופיע על הכריכה. זה ברור לכולם.

מה שלא ברור, זה מה בדיוק הולכים ללמוד עלינו, ומה ההשלכות העתידיות שיש לרשת החברתית, ולפייסבוק בפרט, על חיינו.
העולם כמו שאנחנו מכירים אותו השתנה, מהפיכות הפכו להיות עניין שבשגרה והמילה "שיתוף" כל כך שכיחה שבא לי לסטור למישהו. אבל לאן אנחנו מתקדמים מכאן?
זהו לא מאמר מקצועי. אין לי סטטיסטיקות, תובנות ומידע שאין לאף אחד אחר. להפך - יש לי רק שאלות, תהיות ושיר קטן בלב:

כמו שמשק כנפי הפרפר יכול בסופו של דבר לגרום לסופת טורנדו, האם סטטוס פרובוקטיבי שלי יכול בסופו של דבר להפיל את ראש הממשלה?

האם העובדה שגברים משיגים זיונים הרבה יותר בקלות מאז המצאת הצ'אט גורמת לזילות מוסד הזיונים?

למה לעזאזל אנשים מעדיפים שתכתבו להם "מזל טוב" על הקיר מאשר שתאמרו להם את זה פנים מול פנים? מה זה אומר עלינו כיצורים חברתיים? ולמה כשבן אדם שאני לא מכירה כותב לי מזל טוב על הקיר, זה ממלא אותי בשמחה? אנחנו זקוקים לתשומת לב עד כדי כך?

איך אני יודעת שמה שאני מעלה לחלל הווירטואלי לא יחזור אלי בעתיד כמו בומרנג? פעם, הטעויות שהיינו עושים היו נשארות במעגל מצומצם של חברים. היום הטעויות שלנו מונצחות על דפי הפייסבוק לנצח. מצד אחד, עמוד הפייסבוק שלי הוא שלי. הוא העולם שלי ושם אני יכולה לבטא את האני העצמי וכל החרא הזה. מצד שני... אולי אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני כותבת משהו, כי לכו תדעו מי יראה את זה בעתיד. ואז פתאום גם הלקוח של המשרד שלי מציע לי חברות. וזה, ידידיי, תחילתו של הסוף.

מה ההשלכות לכך שפייסבוק, גוגל, ומי יודע מי עוד מחזיקים עלינו כל כך הרבה מידע? כל אפליקציה שאנחנו מאשרים, כל מילה שאנחנו מחפשים, כל מקש שאנחנו לוחצים עליו – הכל מתועד היטב. ואני רק רוצה לציין שיש לי אח גדול. אבל לא קוראים לו גוגל.

למה אני משתמשת בפורסקוור? מישהו מוכן להסביר לי? מה גורם לי לרצות לשתף אנשים איפה אני עכשיו? שיחשבו שיש לי חיים? שאני מעניינת? אולי העובדה שאני משתפת אנשים בחיי גורמת לי להרגיש פחות בודדה? פחות חסרת משמעות? פחות משעממת? זו תעלומה גם בשבילי. פשוט לא ברור מה גורם לי לשחרר לאוויר העולם איזה אייטם משמים שמספר לכולם איפה אני מסתובבת. כבר עדיף לשחרר לאוויר נפיחה. היא בטוח תעשה יותר אפקט.

החיים החברתיים שלנו נמצאים עמוק בתוך הפייסבוק. ופייסבוק זה אתר רעוע. אתר מלא באגים, מלא חורים, אתר שמנוהל ע"י מכונות שסוגרות פרופילים בלי הצדקה ובלי התראה, אתר עם שירות לקוחות אפילו יותר גרוע משירות הלקוחות של הוט. אתר שמשתנה כל הזמן ללא אזהרה. אתר שלומד על בשרנו את הדרך. חומר למחשבה.

ואף מילה על טוויטר.


28 בפברואר 2011

פוסט על כלום או אולי על הכל


בגיל 23 הגעתי לתל אביב לדירה מדהימה אך חסרת כל ריהוט. לאחר שאני והשותפה שלי גילינו שישיבה על הרצפה בינואר זו לא הדרך ליהנות מהעצמאות התל אביבית, רכשנו ספה.

כעבור שבועיים, בין השעות תשע בבוקר לשתיים בצהריים, היא הגיעה. ספה חומה וחייכנית. הספה מוקמה בדירה מול ה-יס מקס ומאז נחתו עליה המון ישבנים, כאשר ה-mayor היה ללא ספק התחת שלי.

מה הספה הזו לא עברה? שתי שותפות, חתול עם ציפורניים שלא היו מביישות את פנינה רוזנבלום, כתמי סויה מערבי סושי סוערים, שנ"צים, הזלות ריר, ישבנים נשיים וחינניים וישבנים גבריים ומוצקים (לרוב), מעבר דירה אחד והרבה הרבה ישבן שמחובר לגוף הארוך שלי. דפקתי שם שעות כאילו הספה הזו היא הדרך לשלום עולמי. חיבתי העזה לטלוויזיה, ספרים (פעם כשהיה לי זמן...) ובאופן כללי לזמן איכות עם עצמי (לא התכוונתי למשהו מיני אבל אם בא לכם קחו את זה לשם) גרמו לספה הזו לעבוד קשה.  

הייתי רוצה לומר שהספה שרדה הכל בכבוד. אך זה יהיה שקר. לצערי הרב הספה פיתחה תסמונת בשם "תסמונת השקע" שהמאפיינים שלה הם, אולי תופתעו לשמוע, שקע ענק.
בהתחלה השקע נראה תמים למראה, התאים בצורה מושלמת לתחת שלי וחשבנו שאולי הוא רק שקע ממאיר. אבל לאט לאט, בלי ששמתי לב, השקע גדל.

השקע המאנייק כל כך גדל עד שכבר לא נותרה ספה. רק שקע. השקע בלע את הספה. פריטים היו נשאבים פנימה. אורחים תמימים שהתיישבו במרכז הספה לא נראו עוד. אני מצטערת גברת כהן, הבן שלך יחסר לכולנו.

ועם כל זאת, יש לי כבוד לחתיכת חרא שקע הזה. הוא ראה הרבה בחייו. הוא ליווה אותי ברגעים השמחים והעצובים. תמיד קיבל את התחת שלי באהבה, גם בימי חורף בהם הוא גדל קצת וגם בימי קיץ בהם היה מלא חול. 
אבל סופו של כל שקע לשקוע. השקע שלי ספג כבר הכל. ואחרי 3 שנים של התהוללות תל אביבית, השקע עזב את הבניין, ופינה את מקומו לספה חדשה, אדומה, שלימים תפתח שקע משלה, אין לי ספק.

להתראות לך שקע, ושלום לך ספה חדשה! התחת שלי מאוד מתרגש. זוהי תחילתו של עידן חדש.

זוהי תחילתה של ידידות נפלאה
Related Posts with Thumbnails