• סתמי תבלוג שלך
  • איריס וליעד
  • פרידמן וקליין
‏הצגת רשומות עם תוויות חוכמה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חוכמה. הצג את כל הרשומות
29 ביוני 2010

5 דברים שלא כדאי לומר לנו...


1. את נראית הרבה יותר טוב עכשיו!
בשלב הראשון זו נשמעת מחמאה. אך לאחר כמה שניות המשפט הזה מתחיל לא להסתדר.
נניח שהסתפרת ואת אפילו מרוצה מהתספורת החדשה.
אבל כשמישהו אומר לך שאת נראית הרבה יותר טוב עכשיו, מה זה אומר בעצם? שעד כה הסתובבת בהתעלמות מוחלטת מהסחבה שהייתה לך על הראש?
המחמאה הזו גורמת לך אוטומטית לפקפק במצב הקודם בו היית. וזה סתם מבאס.

2. את נראית ממש עייפה...
כן, אנשים אומרים את זה! וזה בדרך כלל נאמר דווקא ביום שיצאת בבוקר מהבית אחרי שמונה שעות שינה מטכ"ליות ולא שכחת לעגל ריסים ולהעמיס מסקרה.
הם לא מתכוונים לרע (הנשמות..) אלא זה פשוט מתוך דאגה, כמובן!
התגובה למשפט כזה תמיד תהיה "כן, נכון, באמת לא ישנתי הרבה" כי אף אחת לא תסכים להודות שהיא דווקא ישנה מצוין וכנראה שככה פשוט הפרצוף שלה נראה. כדי להמתיק את הגלולה, תמיד אפשר להוסיף: "כן, גם את נראית עייפה..."
מה יש? שגם היא תרגיש מה זה!

3. מגיע לך מזל טוב?
אאוץ'. חוסר טאקט איז אה ביצ'.
למען הסר ספק- לנו אישית זה אף פעם לא קרה, אבל אנחנו מכירות סיפורים מיד ראשונה של נשים שבטן ארוחת הצהריים שלהן נחשבה בטעות לאירוע משמח אחר, ובלי בושה, שאלו אותן אם הן בהריון! לא יאומן אבל אנשים עדיין עושים את זה. צריך לחלק קנסות על פליטות פה כאלה. אולי אפילו מאסר על תנאי.

4. תירגעי.
טיפ קטן לחיים: אחת המילים היותר מעצבנות ומורטות עצבים שגורמות להתפרצות היא המילה "תירגעי". היא מתנשאת, מרגיזה, ומסמלת שאנחנו כנראה לא נראות רגועות.
ואנחנו תמיד רגועות. ברור???

5. איזה קנאית. תפרגני!
גברים החליטו במהלך השנים שאם אישה לא חושבת שאישה אחרת נראית טוב- היא כנראה מקנאה. לכן אנחנו תמיד חייבות לחשוב שכל הנשים בעולם הן כוסיות על.
חס וחלילה שנראה תמונה של עדי הימלבלוי או אגם רודברג ונמלמל: "אני לא מבינה מה תופסים ממנה כל כך..." (סליחה, מישהו צריך להגיד לאגם שהקטע עם השפתיים פשוט לא עובד).
אנחנו נפרגן כשנרצה. ואנחנו לא מקנאות כל הזמן. רק לפעמים.
מלאני פרס למשל, הורסת. אתם רואים? מפרגנות. אז תעזבו אותנו בשקט. חצופים.



10 ביוני 2010

6 דברים שאסור לעשות בדייט ראשון


1. לצחקק מכל דבר
את לא נואשת, נכון? אז תירגעי. אם תצחקי ותתלהבי מכל מה שהוא אומר, זה יתחיל לשעמם מאוד מהר. גם אם הוא ממש מוצא חן בעיניך, או ממש שווה, זאת לא סיבה להשתפך. אל תוותרי על מעט (מעט!) ריחוק ומעט פאסון בדייט ראשון. תצחקי ממה שמצחיק. וזהו.

2. להשקיע מידיי בלבוש
את רוצה להרשים ולהיראות מצוין וכך לפתע את מוצאת את עצמך עומדת מולו בשמלה שלבשת לחתונה של אחותך. והוא בכלל בדגמ"ח וכפכפים (ובינינו, בארץ כמו שלנו, רוב הסיכויים שהוא יבוא עם דגמ"ח וכפכפים).
כדי להימנע ממצב של over-dressed ובאסה טוטאלית לכל הערב, תמיד בדייט ראשון שימי עליך את הלבוש הכי "סקסי אך נוח" שיש לך בארון.
ולגבי הבחור עם הדגמ"ח והכפכפים- הוא יקבל רשימת "5 דברים שאסור לעשות בדייט ראשון" משלו, ומפגש אישי עם ליאת אשורי.

3. להשתכר
למרות שזה כיף, למרות שזה נראה לך באותו רגע רעיון גאוני, למרות שטעים לך ולמרות שאת הרבה יותר כייפית כשאת שיכורה – אל תשתי יותר מידיי בדייט הראשון.
ברגע שאת מתחילה להרגיש טיפה מסוחררת, תעברי לקולה. או מים. או לשחק עם השיער. אנחנו יודעות שבאותו רגע המחשבה על עוד משקה תקסום לך, אבל האחוזים שתתחרטי על זה יום למחרת הם 100. אם לא 200.  כי אם תשתכרי את תתחילי לספר כל מיני סיפורים הזויים על עצמך, לשבור את כלל מספר 1 ו-4 ולהקיא (מניסיון).
ראי הוזהרת!

4. לדבר על כמה את רוצה זוגיות \ משפחה
אפילו אם את באמת רוצה.
את אף פעם לא מתכננת להזכיר את האקס ששבר את ליבך, או כמה את רוצה כבר משפחה, או איך את מתגעגעת שיחבקו אותך בזמן שאת נרדמת. אבל אז באמצע הדייט, שהולך מצוין דרך אגב, את מוצאת את עצמך מספרת לו שאת מתה כבר להכיר מישהו, וכולם מנסים לשדך לך, ואמא כבר דואגת, ונמאס לך לחיות רק עם חתול ובלה בלה בלה.
Big mistake.
גברים הם גזע מורכב, וצריך להתנהג איתם בהתאם. עצוב, אך נכון. יש מידע שהם לא צריכים לדעת בהתחלה. תהיי מעט ערמומית.
ילדים? לא כרגע... למה למהר?
ברור?

5. ללכת למקום בו יש סיכוי שתתקלי באנשים שאת מכירה
נכון שהאינסטינקט הראשון הוא להציע ללכת למקום שאת מכירה ומרגישה בו בנוח, אבל את בטח לא רוצה שלידכם ישב האקס, או שחברים שלך יבהו בך מהקצה השני של הבר כל הערב, או שתתקלי בידיד חסר טקט שיזמין את עצמו להצטרף לשולחן.
זה מביך.

6. לא להציע לשלם
איריס: סיפור ששמעתי לא מזמן, קרה באמת, לא אגדה אורבנית- קרה למישהו שמכיר מישהי שחברה טובה של חברה שלי מכירה:
בחור ובחורה יוצאים לדייט. היא מציעה שהם ילכו לבר של המסה. רק לדרינקים..
אחרי שלוש כוסות יין מבעבע בשבילה ושתי בירות בשבילו, ואחרי הפרה בוטה של כללים 1 ו-3 ברשימה חשובה זו, מגיע החשבון. היא נעלמת לשירותים, רק אחרי שגילתה שכל כוס ששתתה עלתה 150 ש"ח. מה שהביא את החשבון לסך של  500 ש"ח! לדרינקים! בדייט ראשון!
בלי למצמץ היא נתנה לו לשלם את החשבון ולקחת אותה הביתה. שם הוא נפרד ממנה בנימוס עם נשיקה על הלחי. היא לא שמעה ממנו יותר.
אז כן, זה נכון שנהוג שהבחור משלם בדייט ראשון. אבל לפחות תציעי! ואם החשבון יצא 500 , אז גם תתעקשי!
ליעד: האם באמת יש צורך לשחק את המשחק בו את שולחת את היד לתיק, והוא אומר: לא, אני משלם, ואת בחוסר אמינות עונה: לא, נתחלק... והוא מתעקש, ואת מתרצה. זה החלק הכי צבוע בכל הדייט. אז נכון שהדוגמא של איריס יוצאת דופן, אבל תרשו לי להתלבט אתכם, בקול רם, האם באמת יש טעם להציע לשלם בדייט ראשון? 





3 ביוני 2010

5 סוגי גברים שצריך להתרחק מהם...


1. הגברים שחושבים שהם יותר טובים ממך –
הוא איתך, אבל זה כאילו שהוא עושה לך טובה.
תמיד יש לו מה להעיר על מה שאת לובשת, או שהוא לא אוהב את חברות שלך אבל מצפה שתאהבי את שלו. הוא יכול לגרום לך להרגיש לא בנוח לבקש ממנו דברים, או להרגיש אשמה, או שהוא כל הזמן מעיר לך ומתקן אותך מול כולם.
בלילה, בזמן שהוא ישן, תוציאי לו את המקל מהתחת. ותלכי.

2. הדפוקים –
אחחח... הדפוקים. אנחנו כל כך אוהבות להתאהב בדפוקים. כמעט לכל בחורה היה אחד כזה, דפוק שטוב לו ואין לו שום כוונה להפסיק.
ככל שחברות שלנו יכעסו עלינו יותר בגללו- כך נרצה אותו יותר. הם תמיד כריזמטיים, סקסיים בטירוף וגורמים לנו להפר הבטחות שהבטחנו לעצמנו. לא חשוב עם איזה סוג דפוק יש לנו עסק- הוא תמיד יצליח ברגע אחד לעשות לנו כל כך טוב עד שנשכח שהוא עושה לנו כל כך רע.
מה שהופך אותנו, לקצת דפוקות...

3. גברים שאוהבים ספורט יותר מאשר אותך –
מיקי חיימוביץ', את מוזמנת לאמץ את כל אוהדי הכדורגל באשר הם. קחי אותם! עשי בהם כרצונך.
גברים אוהבים ספורט. וכדורגל בפרט. זה קשה, אך צריך לקבל זאת כעובדה מוגמרת.
כל עוד הגבר בזוגיות איתך וצופה מידיי פעם במשחקי ספורט- המצב טוב. אבל אם הוא בזוגיות עם הספורט וצופה בך מידיי פעם- תפנצ'רי את הכדור לפני שיהיה מאוחר מידיי, ותברחי מהמגרש.

4. גברים יפיופים–
אף אישה לא צריכה לצאת עם גבר יותר יפה ממנה. And that's that.

5. הגברים חסרי הביטחון –
"מה שאת לובשת ממש חשוף, כולם יסתכלו עלייך. אני לא מבין למה את צריכה ידידים. תגידי, טוב לך איתי? את אוהבת אותי? שמנת קצת, לא? תפסיקי לפלרטט עם כולם. אני לא מבין למה את צריכה למשוך תמיד כל כך הרבה תשומת לב. את בוגדת בי?".


2 במאי 2010

העתיד שלי ואני יצאנו לדרך

ליעד:
משפטים שאני מאמינה בהם: הכל לטובה. לכל דבר יש סיבה. אם אין אני לי מי לי.
משפטים שאני לא מאמינה בהם: בעזרת השם.

לפני שנתיים בערך הלכתי לקוראת בקלפים ונומרולוגית. אני לא כל כך מאמינה בדברים האלה. קשה לי לקבל את העובדה שהעתיד קבוע מראש, ואפשר לראות את מה שהולך לקרות, חוץ מזה שקו החיים בכף היד שלי מאוד קצר ולכן אני מסרבת להאמין שזה נכון.

אבל בכל זאת- הסקרנות הרגה את החתול ושמעתי דברים טובים על אותה אישה, ריקי שמה, והחלטתי ללכת.
מאז, אני מודה, עם כל גבר שאני פוגשת אני שמה לב האם יש לו את האותיות א', מ', נ' או י' בשם, האם הוא קנאי והאם הוא מזל מאזניים, טלה או בתולה.
כי זה מה שריקי ראתה בגבר של חיי (אל תתפסו אותי במילה, הפרטים המדויקים נמצאים באחת מהמגירות בבית שלי).

ברור שזה לא גורם לי להחליט החלטות לגבי חיי, וזה לא מונע ממני לצאת עם מישהו אם הוא לא עונה על הקריטריונים- אבל המידע המיותר הזה נמצא שם במעמקי מוחי המטורלל.
והרי זה שטות. שטות גמורה לחלוטין, כי על כל תכונה שתתאים ניתן למצוא 10 תכונות שלא.
כמובן שחוץ מגברים היא דיברה איתי על עוד דברים כמו האופי שלי, הקריירה שלי, החיים שלי בעתיד. אני חייבת לציין שעד כה- בשנתיים שעברו מאז נפגשתי איתה- היא לא צדקה הרבה. בוז לריקי, בוז.

ואתם יודעים מה- מילא עניין הנומרולוגיה: תאריך הלידה, השם שלך, אני עוד יכולה להשתכנע שהדברים הללו משפיעים על האופי ולכן גם על העתיד. אבל קלפים?? אוי – נו - באמת.
בגלל שבחרתי לחצות את חבילת הקלפים במקום מסוים, זה אומר שאשגשג בעבודה? בגלל שהיא פתחה קלף עם ציור של זנב שור בתוך קערת מרק זה אומר שאני אתחתן עם מישהו עשיר מאוד? (wishful thinking).
קשה לי לראות איך זה חוזה את העתיד.

בלי שום קשר (או עם קשר- כבר בלבלתי את עצמי), אני נמנית עם זרם האקזיסטנציאליזם, שמאמין כי, ציטוט מויקיפדיה, קיום האדם קודם למהותו, ועל כן יכול הוא להתקיים אף ללא מהות וללא תכלית.
יעני, אנחנו נמצאים בעולם הזה בלי שום סיבה.
עכשיו, חדי העין מבניכם יבחינו כי בראש הפוסט כתבתי שאני מאמינה כי לכל דבר יש סיבה. הא הא! נשמע מעט סותר- אך זה לא. בלי להתחיל להסתבך יותר מידיי, אני חושבת שכל אדם יכול להשפיע על גורלו שלו, כל מפגש ותקרית מובילים לאירועים אחרים בחייו של אותו אדם, וצריך להפיק את המקסימום מהחיים שלנו כדי להיות מאושרים- אבל ברגע שהם נגמרים- הם נגמרים. אין חיים אחרי המוות, אין איזו משימה שהיינו צריכים לבצע במהלך חיינו, אין איזו תוכנית על שבגללה כולנו כאן בכדור הקטן הזה, אין משמעות שלשמה התכנסנו.

ושיעורי הבית לפוסט הבא: נא לקרוא את המחזה "מחכים לגודו" של סמואל בקט.
הכיתה משוחררת!

איריס:
ובכל זאת... תודי שאת עדיין חושבת על ריקי. כל פעם כשקורה משהו חדש, כל פעם שאת מכירה מישהו חדש. זאת בעיה. בגלל זה אני לא הולכת ולא אלך לעולם לקריאה מהסוג הזה. זה לא רק בגלל שאני לא מאמינה לזה, ואני לא, זה בעיקר בגלל החשש הזה שאולי אני אאמין בזה פתאום, רק קצת, ואז אני אחיה את חיי במרדף, או יותר נכון בציפייה לקראת משהו שריקי אמרה שיקרה.

הלוואי והיינו יכולים לדעת מה יקרה בעתיד. הייתי בכיף נכנסת עכשיו לדלוריאן של דוק ומרטי מקפליי ומעופפת למקום (או לזמן) בו לא צריך יותר כבישים. אבל מצד שני, כפי שיצירת המופת הזו של זמקיס ושפילברג הוכיחה לנו (אחד הסרטים האהובים עליי אגב...)

ידיעת העתיד גורמת אך ורק לצרות וכך אנחנו נשארים עם העובדה שכנראה יש סיבה שאנחנו לא אמורים לדעת את העתיד, והסיבה היא, בדיוק כמו שאמרת ליעד, כדי שנוכל לעצב אותו בעצמנו.

בקיצור, אני מזכירה לך שוב- עזבי את מה שריקי אמרה. תמחקי את זה. תחליטי בעצמך מה יבוא עכשיו.

ואסיים בציטוט גאוני מתוך יצירת המופת: (בחזרה לעתיד למי שעדיין לא הבין...)
"Roads?! Where we're going we don't need roads…"


22 באפריל 2010

סבא של ליעד לכבוד סוף השבוע


מתה על התמונה הזו. גורמת לי לחייך כל פעם מחדש :)
סופ"ש של רביצה בשמש לכולם!

14 במרץ 2010

פסיכופטית זו לא מילה גסה


ליעד:
אני חושבת שאני הבן אדם הכי נורמאלי שיש לו תסבוך קשה שאני מכירה.

ובלי הסברים מיותרים נלך ישר לדוגמא:
זוכרים את הדוד סם, שביקש ממני את מספר הטלפון ולא התקשר? (ואם אתם לא זוכרים אז תקראו כי זה מעניין!)
אז הוא התקשר. ואנחנו יוצאים כבר איזה חודשיים. כן, תקראו לו חבר שלי, בסדר.
בכל מקרה, בחורה יוצאת עם בחור חודשיים, הכל סבבה, ויום אחד, בלי התרעה, בלי סיבה, בלי הגיון- היא מחליטה שהוא לא רוצה אותה יותר. והיא נלחצת. ולא רגועה. ועצבנית. ואז הוא מתקשר והכל בסדר, הא הא הא, ברור שהכל בסדר. והיא חוזרת לחייך.
אבל שבוע אחר כך זה חוזר על עצמו.

אלוהים אדירים, שמישהו יאשפז אותה.

וזו רק דוגמא אחת.
אני בכלל נוטה להיות לחוצה, ובמקום להגיד: וואלה אני בזוגיות וטוב לי, איזה כיף!
אני אומרת: נכון אני בזוגיות, אבל... אבל... אבל...
כי למה להסתכל על חצי הכוס המלאה כשיש חצי כוס ריקה ונוצצת כל כך?

כשעבדתי בקלאב מד, והייתי בודדה וגלמודה, (גם על זה כבר סיפרתי לכם וגם כאן מי שלא זוכר מוזמן לחזור רגע לאחור כי גם זה מעניין!) מצאתי הגדרה שמתארת את עצמי בצורה מושלמת: אני פסימית שמאמינה שהכל לטובה.
העניין הוא, שאני בחורה מאושרת ואופטימית (נכון, איריס?). אין לי מושג מי הכניס את המחשבות הזדוניות הללו למוח הקטן שלי. בטח לא אמא ואבא שלי כי הם שניהם לא כאלה. להפך- אמא שלי שוקלת לעשות לי גירוש שדים לפעמים.

אז אני מודה שהדוד סם הוא לא בחור רגיל, ולא טיפוס קל להסתדר איתו, אבל אני אמורה ליהנות, לא לדאוג. לא לחשוש. לא לנתח. לא לתהות מה יהיה. למי אכפת ברגע זה מה יהיה. ואם אני אחשוב על זה, זה ישנה את מה שעומד להגיע?
והכי מרגיז שאני מודעת לכל הדברים הללו ויודעת כמה אני מגוחכת ובכל זאת מוצאת את עצמי חוזרת למקום האפל הזה כל פעם מחדש.

אני לא בטוחה שאני מצליחה להסביר את עצמי כראוי.
בכל מקרה, המסקנה של כל הקשקוש הזה היא: ליעד, תשחררי.
אולי העובדה שכתבתי את זה מול 413,987 הקוראים שלנו, תעזור. אולי.

איריס:
אוקיי, קודם כל, תירגעי! את לא הבן אדם הכי נורמאלי שיש לו תסבוך קשה שאת מכירה.
בעצם- את לא נורמאלית בכלל!
אבל באמת- את הכי נורמאלית בקטע הזה. זה הגיוני לגמרי להיות פסיכית בשלב הזה של היחסים!

אתם ממש בהתחלה, מה גם שיצא לי כבר להכיר את הדוד סם ועם כל זה שהוא מקסים ואני יודעת שהוא מת עליך, ההתחלה שלכם לא הייתה בדיוק חלקה, אז מה הפלא שאת חוששת?

אהבתי את זה שכתבת שאת פסימית שמאמינה שהכול לטובה. זה באמת די מדויק, והאמת שלפעמים גם אני חושבת שגם אני קצת ככה: אני בדרך כלל מדמיינת וחוששת מה-worst case scenario : מדמיינת אסונות ומצפה לגרוע מכול, אבל עם זאת אני יודעת שמה שלא יקרה, בסוף אני אסתדר עם זה. כי אין ברירה. וגם את יודעת- שהכול יכול לקרות, ושהמציאות עולה על כל דמיון.. אבל את גם יודעת שגם אם יקרה הדבר שאת הכי לא רוצה שיקרה, את אולי באותו רגע תרגישי נורא, אבל בסופו של דבר תתגברי על זה.

עכשיו- אני לא אומרת שהחששות שלך מוצדקים או משהו כזה, אני רק אומרת שזה טבעי בשלב הזה וזה אפילו אולי חלק מהכיף של מערכת יחסים חדשה.
אני באמת לא יודעת מאיפה קיבלת את זה, כי פגשתי את האימא הקולית שלך..
וזה קצת מעודד עבור אימא שלי מכיוון שעד היום חשבתי שאצלי זה בא ממנה, אבל מסתבר שלא: כנשים חזקות ועצמאיות במאה ה-21, אנחנו יכולות לפתח ולטפח את הנוירוזות שלנו לגמרי בעצמנו, תודה רבה.

ובינתיים- תנסי להפסיק לחשוב ולהתחיל ליהנות!



11 במרץ 2010

משפט אחד לכבוד סוף השבוע



8 במרץ 2010

את אישה, מה את מבינה

יום האישה הבינלאומי...
מה זה אומר בעצם? ולמה אין יום הגבר הבינלאומי? ולמה אוכל חייב להשמין?

בכל מקרה, סתמי ת'בלוג שלך חוגג את יום האישה הבינלאומי עם מבחר ציטוטים אודות העם הנפלא הזה שנקרא "נשים":

"זוכרים את הסרטים משנות ה-20 בהם גבר סוטר לאישה והיא מתחילה לבכות? היום אי-אפשר לעשות את זה. נשים לומדות אירובי, הן יזיינו אותך."
- אדי מרפי

"אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות."
- פרידריך ניטשה

"ביסודם של כל הדברים הגדולים נמצאת אישה."
- אלפונס דה-למרטין

"גם אחרי שלושים שנות מחקר של נפש האישה, אין לי מושג מה בעצם האישה רוצה."
- זיגמונד פרויד

"אפשר למצוא הרבה גברים חכמים עם נשים טיפשות, אבל לא תמצאו נשים חכמות עם גברים טיפשים."
- אריקה יונג


21 בינואר 2010

כמה משוואות לכבוד סוף השבוע







כל המשפטים לקוחים מהאתר המקסים הזה

Related Posts with Thumbnails