• סתמי תבלוג שלך
  • איריס וליעד
  • פרידמן וקליין
‏הצגת רשומות עם תוויות מוזיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוזיקה. הצג את כל הרשומות
6 במאי 2010

שיר אחד לכבוד סוף השבוע

ליעד:
הדעות שלי לגבי מירי מסיקה מעורבות.
גם הדעות שלי לגבי אריק ברמן מעורבות.
אבל השיר הזה שאריק ברמן כתב ומירי מסיקה מבצעת- זה אחלה שיר!


8 באפריל 2010

פרסומת אחת לכבוד סוף השבוע

יו ג'קמן הזה... גם יפה וגם אופה. וגם רוקד מהמם. וגם נראה מעולה. רררררררר

18 במרץ 2010

שיר מהמם לכבוד סוף השבוע


18 בפברואר 2010

שיר אחד לכבוד סוף השבוע


אנחנו יודעות, אנחנו יודעות, לא היה שום פוסט השבוע. זה באמת לא בסדר. אין תירוצים. יש לכם רשות לזרוק עלינו חפצים חדים. אנחנו מבטיחות שזה לא יחזור על עצמו.
בנתיים, תרקדו לכבוד בואו של סוף השבוע עם השיר המגניב הזה
(ליעד: אני לא יודעת אם איריס תאשר את השיר הזה, אבל הוא פשוט עושה לי תחושה של קיץ. כיף.)

27 בינואר 2010

הפסקול של חיינו

איריס:
פעם היה לי חלום. חלמתי שיהיה לי את אוסף הדיסקים הגדול במדינה. גדול מאוסף התקליטים של י' קוטנר! גדול מאוסף התקליטייה של גלי צה"ל! בחלומי ראיתי חדר ובו מדפים על גביי מדפים של דיסקים אהובים שאת כולם אני מכירה בע"פ.

זה התחיל בקטן, אבל בכיוון חיובי. כשקיבלתי מערכת סטריאו ראשונה ליום הולדת 15, קיבלתי יחד איתה דיסק ראשון לבקשתי. (לידיעתכם: הדיסק הראשון שלי היה של דינוזאור ג'וניור והשני של הפיקסיס)
וככה לאט לאט התחיל להיבנות אוסף החלומות שלי. זה לא היה קל. מדובר בימים שבהם דיסק חדש היה עולה 80 ₪. ואם רציתי דיסק, הדרך היחידה, עד כמה שידוע לי, הייתה לקנות אותו. מצאתי עבודה במלצרות ובערך פעם בחודש השקעתי בדיסק חדש.

אין כמו התחושה הנפלאה של ללכת לחנות "צליל" ולמצוא את הדיסק הנדיר שחיפשתי. הדיסק שילווה אותי לכל מקום באותו חודש. החבר החדש שלי. מגיעים הביתה, ומוציאים אותו בסתר מהתיק.. נאבקים קשות בעטיפת הצלופן ומדבקת הברקוד הקשיחה והשורטת..
מכניסים למערכת ושמים קודם כל את השיר שמכירים. ככה עשר פעמים. מוציאים את החוברת, ומשננים גם את המילים של השיר הזה, עד הוא נמאס, ואז עוברים לשאר הדיסק ומגלים עוד ועוד שירים חדשים ואהובים ומשננים גם אותם. והנה, תוך שבוע יש לי אלבום שלם בראש ודיסק חדש ונוצץ על המדף כהוכחה לכך, וחוזר חלילה.

האוסף הלך והתעצם, כאשר אבוי: הטכנולוגיה התערבה וסיימה את החלום. כעת אפשר היה לצרוב דיסקים, אז למה לקנות? ואם הם צרובים, אז למה לשים על המדף? האוסף היפה שלי, של 200 דיסקים מקוריים בערך, עבר בהכנעה הישר מן המדף לתוך קייס מפואר יחד עם חבריו הצרובים והנחותים, ללא עטיפה, ללא חוברת מילים, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום...
ומיותר לציין לאן זה המשיך.. עכשיו האוסף שלי נמצא על המחשב והאייפוד. אפילו י' קוטנר כבר בטח לא קונה תקליטים! הכול נגיש ובחינם (לא שמעתם אותי אומרת את זה) ונוח. לא צריך ללכת לקנות. אבל יש מחיר:
אני כבר לא מכירה מוזיקה כמו פעם. אני לא מכירה בעל פה אלבומים שלמים, וקשה לי יותר להכיר מוזיקה חדשה... זה קצת פרדוכסלי שדווקא מה שאמור היה לשפר את חוויית המוזיקה, לקח ממנה את כמעט את כל "החוויה" עצמה.

בקיצור, אני מחפשת קצת מוזיקה טובה וחדשה. אז אם שמעתם איזה שיר טוב, אולי תורידו לי אותו?

ליעד:
אני מתביישת להגיד מה היה הדיסק הראשון שקנו לי... אני חושבת שזה היה ה-soundtrack של הסרט "the bodyguard"... הי! הייתי בכיתה ב' בערך. תוותרו לי.

אהבת הדיסקים האמיתית שלי החלה רק כמה שנים מאוחר יותר, כשקיבלתי ליום הולדת 12 את אלאניס מוריסט ו-NO DOUBT. זה היה אושר עילאי. חרשתי עליהם מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה. יום אחרי יום אחרי יום.
מאותו רגע התחלתי גם אני, כמו איריס, לבנות אוסף דיסקים מאוד נאה. לפחות זה מה שחשבתי בזמנו. היום כשאני מגיעה לבית הורי ורואה את כל הדיסקים הישנים שלי, אני מזדעזעת מהטעם המוזיקלי שהיה לי (למרות שבינינו גם היום יש לי טעם מוזיקלי מיינסטרימי להחריד).

אבל מה שאני הכי זוכרת מהתקופה ההיא זה החיבור בין דיסקים לספרים. אני זוכרת שהייתי יושבת בחדר שלי, הדיסק האחרון שקניתי מתנגן ברקע על repeat והספר האחרון שקניתי מונח ביד שלי. הספר והמוזיקה התערבבו ומאותו רגע בכל פעם ששמעתי את הדיסק, נזכרתי בעלילת הספר. ובכל פעם שראיתי את הספר התנגנו לי בראש כל השירים מהדיסק.

היום, היחידה שאני מכירה שעוד קונה דיסקים זו אמא שלי, אז הפעמים היחידות שאני זוכה לשמוע דיסקים שלמים הם בארוחת יום שישי. היא קנתה לא מזמן את הדיסק האחרון של אסף אבידן ואני חטפתי לה אותו לשבוע. תכננתי לשמוע אותו בערבים אבל מצאתי את עצמי מעבירה אותו למחשב שלי, ומשם ל-MP3 ואסף אבידן התערבב לו יחד עם שאר השירים.
אין מה לעשות, צריך להשלים עם העובדה שחווית המוזיקה שעליה גדלנו לא תחזור על עצמה לעולם.

אנא, בואו נעמוד דקת דומיה לזכר הדיסקים שלנו. יהי זכרם ברוך.



Related Posts with Thumbnails